בגליל, בתל חי

02.03.2016

קרב תל חי התחולל ב-1 לחודש מרס 1920 ובתאריך העברי י'א באדר תרפ"א. בעצם ימים אלה אנו מציינים תשעים ושש שנים לאירוע, שהפך ברבות השנים לסמל וציון דרך במאבק רב שנים על האחזות בקרקע וקביעת גבולותיה של מדינת ישראל העתידית.


בשורות הבאות לא נחזור לסיפור תל חי, על כך נכתב וסופר רבות. אנו נעסוק באנדרטת "הארי השואג", הכשרת בית הקברות, הלבטים סביב מימון האתר, התכנון והחציבה. בהמשך נתייחס למסורת העלייה לרגל והטקסים ביום י"א באדר.

 

ראשית אציין כמה אמיתות, המהוות חלק מהאתוס ההיסטורי:

 

 

א. "טוב למות בעד ארצנו" 

 

הדברים כאמור נאמרו ע" י יוסף טרומפלדור לפני מותו. את זאת אישרו האנשים שהיו במקום.

יתרה מזאת, חוקרים והיסטוריונים שעסקו בנושא קבעו כי האמירה התאימה לאופיו ואישיותו של טרומפלדור, שהקרינה על כל מקורביו וחבריו, ואלו אימצו את הדברים, חיו ופעלו לאורם.

 

 

ב.  "יזכור עם ישראל"

 

תפילת "יזכור" נכתבה תקופה קצרה לאחר מאורעות תל חי על ידי ברל כצנלסון והיא מבוססת על הנוסח היהודי המסורתי. הנוסח קיבל תוספות ועדכונים שעיקרם בשינוי הפתיח ל"יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות..." , במקום הנוסח ההיסטורי המתחיל ב"יזכור אלוהים...".

 

נוסח כצנלסון היה מקובל עשרות שנים בחברה הישראלית המתגבשת, תוך שינויים מזעריים לצרכי המקום והזמן, אומץ ע"י צה"ל בראשיתו והיה מקובל להקריאו בטקסים צבאיים.

בשנים האחרונות, במסגרת התכנית לייהוד הצבא, שונה הנוסח ל"יזכור אלוהים".

 

חיילים ואזרחים שזכרונו של אלוהים אינו מעיניינם יצאו כנגד השינוי ודרשו לחזור לנוסח המקורי, שגם מעוגן בחוקי המטכ"ל. לאחר בדיקת הנושא, הורה הרמטכ"ל בני גנץ לחזור לנוסח "יזכור עם ישראל" וכיום זהו הנוסח האחיד ואין בלתו.

 

 

 

ההספד שחיבר כצנלסון לזכר הרוגי המאורעות והודפס ב"קונטרס", 

כתב העת של מפלגת אחדות העבודה  

 

 

 

ג. קביעת גבול הצפון ויצירת "האצבע"

 

 

דורות של ישראלים גדלו והתחנכו על מורשת תל חי, הטוענת כי אצבע הגליל וקביעת קו הגבול בין המנדט הבריטי לזה הצרפתי נקבע וסומן בשטח כהערכה והוקרה לעמידת הגבורה של מגיני תל חי בי"א אדר. האמת ההיסטורית המקובלת היא כי סימון הגבול לאחר מלחמת העולם הראשונה היה למעשה מקצה השלמות להסכם סייקס-פיקו ובא לתת תוקף בשטח לאינטרסים של הבריטים והצרפתים. כל זאת אינו גורע ולו במעט מסיפור הגבורה של יוסף טרומפלדור וחבריו, שחלקם בבניית והגנת הארץ מוכר וידוע.

 

 

ד. "ברית הנוער העברי" (בית"ר) 

 

בית"ר הינה תנועת נוער יהודית עם אידאולוגיה ימנית, אשר הוקמה ע"י זאב ז'בוטינסקי בשנת 1923. ז'בוטינסקי היה מאוד מקורב ליוסף טרומפלדור והיה שותפו להקמת הגדודים העבריים בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם. נפילתו של טרומפלדור ציערה עמוקות את ז'בוטינסקי והוא חיפש דרך להנציח ולהשריש את מורשתו.

 

 

זאב ז'בוטינסקי וראשי תנועת בית"ר ליד קבר יוסף טרומפלדור וחבריו. 1929.
באדיבות: מכון ז'בוטינסקי בישראל

 

 

 

העיר ביתר, מבצרו האחרון של בר-כוכבא, מהווה כאמור סמל גבורה לציונות המתחדשת. והרי שבצירוף שמו של מפקד תל חי, בהחלט מדובר בשם ראוי לתנועת נוער, כשהתאמת האותיות לא אמורה לעורר בעיה.

 

כך קם ארגון ששמו, סיסמתו והקרן הכספית שלו נושאים את השם תל חי. מכל אלו ניתן להבין כי השם בית"ר הוא ראשי תיבות של "ברית יוסף טרומפלדור", מבלי כל קשר אידאי או ארגוני לקבוצת  צעירים שרצו לבנות את ביתם בחברה שיתופית בגליל.

 

עתה, לאחר שפרסנו כמה אמיתות, ניגש לנושא העיקרי של רשימה זו והוא התכנון, החציבה וההקמה של פסל "הארי השואג" על קבר האחים של נופלי תל חי.

כזכור, יום הקרב על תל חי התרחש  ביום י"א באדר, 1 במרס  1920. שמונת הנופלים הובאו לקבורה למחרת בקבר משותף במעלה הדרך לכפר גלעדי, מקום שהפך בהמשך לפנתאון של אנשי השומר, הגנה וחברי הקיבוץ.
 

 אירוע העברת עצמותיהם של הרוגי קרב תל-חי מהקבר הארעי בכפר-גלעדי, י"א אדר תרפ"ד, 1924


 

 

במהלך שנות ה-20 מורשת תל חי הפכה לעניין מרכזי בוויכוח בין המחנה הימני, בהנהגתו של ז'בוטינסקי, לבין תנועת העבודה וההסתדרות בראשות בן-גוריון. האחרון דאג כל העת להזכיר כי יריבו דרש לפנות את הישובים בגליל, בעוד הוא פעל לחיזוקם. רק לאחר אירועי י"א  באדר הפך ז'בוטינסקי את תל-חי לסמל בתנועתו (ראו בשורות העוסקות בתנועת בית"ר).

 

מאז נפילת תל חי ראשי ההסתדרות עודדו וטיפחו את המורשת וגם קיבלו החלטה על הפיכת חלקת הקבר לאתר הנצחה. אולם, מאחר ולא נמצא מימון האתר נשאר ללא ציון מיוחד, למרות שרבים פקדו אותו.

 

הרעיון להצבת פסל במקום היה של אברהם מלניקוב, אמן מוכר באותה תקופה, שהעלה אותו בפני הנהגת ההסתרות עוד בשנת 1925, כחמש שנים לאחר נפילת לוחמי תל חי, עת ביקר במחצבת "גבעת החוצבים" בין כפר גלעדי למטולה.

 

הסתדרות העובדים הכללית, עם כל רצונה ותמיכתה ברעיון האנדרטה, לא הצליחה לגייס את התקציב והיישום התעכב.

 

באותן שנים עמד בראש ההסתדרות הציונית באנגליה הלורד מלצ'ט, המוכר לציבור בכל הקשור בהקמת היישוב תל-מונד ואחוזת "וילה מלצ'ט" לחוף הכנרת, בקרבת הישוב מגדל. טרם הפיכתו ללורד נשא את שם משפחתו הידועה מונד. כמקובל, עם קבלת התואר, משתנה שם המשפחה וכך גם במקרה של אלפרד מונד. 

 

הלורד מלצ'ט בן למשפחת מונד האמידה, שהגיעה לאנגליה מגרמניה. הודות למספר המצאות שפיתח אביו בתחום הכימיה והועצמו על-ידיו, הפכה המשפחה לאחת העשירות באימפריה הבריטית. עם רקע כלכלי שכזה נפתח בפניו גם המסלול הפוליטי והוא נבחר לפרלמנט ובהמשך כיהן כשר בכיר.

בעקבות פרסומים ואירועים אנטישמיים התהדק הקשר שלו עם הקהילה היהודית בלונדון. בהשפעת ידידו חיים וייצמן הפך הלורד מלצ'ט לפעיל בהסתדרות הציונית ובהמשך נבחר ליו"ר הסניף הבריטי.

 

במהלך ביקורו בארץ בשנת 1927 ביקר לורד מלצ'ט בחלקת הקבר של נופלי תל חי ומצא אותה כאמור ללא ציון ואיזכור לקרב ההיסטורי. במהלך הביקור הוא פוגש בפסל מלניקוב, שומע ורואה את תכניתו. מלצ'ט מתרשם מהצעתו של מלניקוב עמוקות ומחליט להעמיד תרומה לכיסוי מרבית עלויות החציבה וההקמה.

 

כזכור, היוזמת - ההסתדרות הכללית, האמורה לממן את יתרת הסכום, מתקשה בגיוס הכסף. בנוסף לכך התלהט ויכוח אידאולוגי בקרב ציבור העובדים סביב השאלה האם זה ראוי שקפיטליסט יהודי בריטי יממן סמל של התישבות יהודית שיתופית.

 

בסופו של דבר הוכרע המאבק, הושג התקציב ועבודת החציבה של פסל הארי החלה בשנת 1928. האנדרטה הוצבה במקום בסוף שנת 1933 ונחנכה בפברואר 1934.

 

טקס הסרת הלוט, בו השתתפו ראשי הישוב דאז ואנשי רוח, בהם ח.נ.ביאליק, היווה אות וסימן לתחילתה של מסורת עליה למקום של נוער ובוגרים, בתי ספר ובעיקר תנועות נוער חלוציות, ללא הבדל של תפיסת עולם או אידאולוגיה. 

 

טקס הסרת הלוט מעל הפסל. באדיבות: צבי אורון, הארכיון הציוני המרכזי בישראל

 

 


כמוכר וידוע במקומותינו, לא ניתן לסיים עניין מבלי לפתוח סוגיה חדשה. גם כאן, בתל חי, למרגלות פסל הארי, החל דיון  סביב השאלה האם הפסל אברהם מלניקוב ראה את פסל האריה בעיר לנדאו בחבל בוואריה בגרמניה, הושפע ממנו ובהמשך פיסל את הארי השואג המקומי? מול גישה בעלת אוריינטציה אירופית זו יש הרואים בפסל השפעות קדומות של תבליטים משרידי הממלכה האשורית.

 

 אנדרטת האריה מהעיר לנדאו, 1853. צילום: רם אהרונוב

 

 

ברשימה זו סקרתי כאמור את תהליך הקמת האנדרטה, זאת מבלי לעסוק ביום הקרב עצמו. זאת עשו רבים וטובים ומומלץ לחזור ולקרוא את פרסומיהם.

 

בסיכומם של הדברים, יש לציין כי הארי השואג הוא אתר ההנצחה הראשון בארץ ישראל. הפסל חצוב מסלע שחם שנלקח ממחצבת כפר-גלעדי ובחזית האנדרטה חקוקים שמות שמונת הנופלים וכן הסיסמה האלמותית "טוב למות בעד ארצנו".

 

 

 פסל הארי השואג, תל חי, 2016. צילום: אתר מכל מקום

 

 

 

 

Please reload