top of page

של מי אתה ע'ג'ר?

סיפור "הגעת" הכפר ע'ג'ר (מבוטא בעברית רַגַ'ר) לתחום מדינת ישראל בתום מלחמת ששת הימים זכה לפרסום צנוע. הציבור הישראלי הנפעם והנרגש מתוצאות המלחמה ראה בכפר עוד שטח משוחרר מידי האויב הסורי, רק מאוחר יותר הסתבר כי החיבור, לבד מהמיוחדות, הביא איתו סוגיות שעדיין מחכות לפתרון.


עם תום הקרבות ביוני 1967 נערכו כוחות צה"ל ברמת הגולן ע"פ הסכם הפסקת האש, תוך התייחסות לקו הגבול עם מדינת ירדן בדרום, בצפון הגבול המוכר עם לבנון.


לאחר שלושה ימים של הפסקת אש, אל עמדה שמוקמה על גשר הבניאס הגיעה קבוצת אנשים נושאי דגל לבן, הציגו עצמם כנציגי הכפר הקרוב ע'ג'ר וביקשו להסתפח לישראל. בקשתם הועברה והתקבלה בפיקוד הצפון ובהמשך נכנס הצבא לכפר והוכיח ריבונות ישראלית.


כפר ע'ג'ר בראש ההר (משמאל) וכביש הביטחון בלבנון (מימין)

צילום באדיבות ליאור בראלי


לכאורה הטיעון כי בטעות הישוב ע'ג'ר לא נכבש כי אם התמסר מרצון, אבל כשלומדים את תולדות הכפר,אפיונו הדתי ומיקומו הגאוגרפי מבינים כי הדילוג על המקום הוא חלק מתהליך דתי היסטורי רב שנים. בשורות הבאות ננסה לגעת בייחודיות של הכפר ונתחיל בפן דתי.


עלווים תושבי הכפר משתייכים לעדה העלווית שהיא פלג מהאסלאם השיעי אשר פרש מהאסלאם במאה ה-9 על רקע ובטענה כי עלי בן אבו טאלב, חתנו של מוחמד אבי האסלאם הוא ממשיך דרכו של הנביא המייסד. הם, כתלמידיו וממשיכי דרכו, נושאים את האסלאם המקורי וכל השאר מאמינים ירודים. התנשאות זו הביאה איתה אין ספור מאבקים ומלחמות שגם כיום העולם המוסלמי שקוע בהן.


כמו במקרים דומים, בקהילות המתבדלות בקיצוניותן גם בשיעה נוצרו קבוצות שונות, כאשר פלג העלווים היא הקהילה המתרכזת בגולן ובאזורים שונים בסוריה. בנוסף לע'ג'ר היו בגולן שני כפרים שנעזבו במהלך המלחמה: עין-פית וזעורה (שני המקומות הפכו לאתרי טבע מטויילים ולאחרונה נמצאים במרכזו של מאבק ציבורי מול כוונת צה"ל לסגור את המקום ולהפכו למיתקן אימונים).


למרות היותם של העלווים מיעוט בסוריה, שרוב תושביה מוסלמים סונים, תפסו בני הקהילה עמדות מפתח בצבא והגיעו לעמדות בכירות, דבר שנתן להם נקודת זינוק לעמדת הנשיאות, שמאז 1970 החזיק בה חאפז-אל אסד, שלאחר מותו ירש אותו בנו בשאר, שהחזיק במדינה כשליט רודני עד להדחתו לפני מס' שבועות.



מיקום הכפר ברשימה קודמת אודות קביעת הגבול הצפוני של ארץ ישראל הייתה התייחסות לסימון הגבול בין המנדט הצרפתי בלבנון לארץ ישראל תחת מנדט בריטי. הקו נקבע סופית בשנת 1923 והוא מהווה גם כיום כגבול בין מדינת ישראל למדינת לבנון. במהלך השנים, כחלק ממבצעים ומלחמות חלו שנויים זמניים, אבל הגבול המקורי נשמר ומוכר כגבול מדיני רשמי.


גשר רג'ר על נחל החצבני (שניר), 1920 עד למלחמת ששת הימים לצידו היה מפגש הגבולות בין ישראל, סוריה ולבנון



בשנות החמישים הוכר הכפר ע'ג'ר בתחום לבנון ותושביו ראו עצמם לבנונים לכל דבר, זאת למרות שבמהלך השנים עלו האפשרויות להסתפח לסוריה. כל אותה תקופה התנהלו מאבקים מדיניים בין ישראל לסוריה ולעיתים גם התנגשויות צבאיות בנושא "השטחים המפורזים" וזכויות המים בצפון.


לאחר כעשור של מאבקים, ובמקביל עשייה ופיתוח, הפעילה ישראל את מפעל "המוביל הארצי" בו הועברו מים מהכנרת לדרום הארץ ולנגב. פרויקט זה היה טריגר לתוכנית סורית של הטיית מקורות הירדן, שתוביל לייבוש המוביל. כיום, ממרחק של שנים, נראה הדבר כרעיון שטני שלא ניתן ליישום, אבל הסורים ניסו לבצעו ובכך הביאו לתגובות ישראליות מכאיבות.


חילופי ירי לאורך הגבול הסורי. יומן גבע 337, 1965 באדיבות אולפני הרצליה וארכיון הסרטים הישראלי, סינמטק ירושלים




ההתנגשויות נמשכו תחת הכותרת "המלחמה על המים" וממשלת ישראל ראתה בפעילות הסורית איום קיומי והכריזה על המצב כ"קזוס בלי" שמובנו הבלעדי הוא עילה למלחמה. מיותר לציין כי כל הסוגיות הללו נעלמו  ביוני 1967 עם כיבוש הרמה ע"י צה"ל.


עוד מושג שהיה בשימוש באותה תקופה הוא "שטחים מפורזים". המושג "שטח מפורז" הוא אזור גאוגרפי בין שני כוחות צבא או בין מדינות עליו יש הסכמה בין הצדדים כי לא תהיה בו כל פעילות צבאית או אזרחית ללא קבלת הסכמה של הצד השני. שטחים מפורזים קיימים בכמה מקומות בעולם ובד"כ הם מחזיקים מעמד שנים ארוכות.


בתום מלחמת העצמאות חתמה ישראל עם סוריה הסכם שביתת נשק, זאת בחודש יולי 1949. הכוחות הסורים שפלשו למדינת ישראל התפנו אל מעבר לקו הגבול שנקבע עוד בימי המנדט הבריטי והצרפתי בשנת 1923 ואושרר כגבול מדיני. ע"פ ההסכם כל השטחים שפינו הסורים הפכו למפורזים תחת ריבונות ישראלית.


השטח המפורז בצפון הארץ החל ברמת הבניאס, גבולו עבר ממזרח לימת החולה, כלל את משמר הירדן והמשיך דרומה לשפך הירדן לכנרת. הכנרת כולה בתחום ישראל כאשר הקו מסומן עשרה מטר מגדתה המזרחית. בגזרת עין-גב עולה הקו מזרחה. נוצרת במקום כברת ארץ המאפשרת בהמשך להקים בה את קיבוץ תל- קציר. מפה, מרחק לא רב, הוא פוגש את גבול ירדן באזור אל-חמה ובכך נוצר משולש הגבלות סוריה, ישראל וירדן.


לאחר התייחסות קצרה לבעיות האזור נשוב לסיפורו של הכפר ע'ג'ר מאז מלחמת ששת הימים ועד לתקופה האחרונה.


כאשר צה"ל יצא בשנת 1978 לדרום לבנון במסגרת מבצע ליטני הוחל השלטון הישראלי על הכפר כולו, למרות אי הבהירות להשתייכותו ללבנון או לסוריה. עם חקיקת חוק הגולן בשנת 1981 תושבי הכפר קיבלו ברצון את האזרחות הישראלית. החלטת התושבים היתה צפוייה לנוכח השתלבותם הכלכלית והתרבותית במדינת ישראל. מלחמת לבנון 1982 לא גרמה לשינוי כלשהו במעמדו ובהשתייכותו של המקום, ובמשך שמונה עשר השנים של שהיית צה"ל בלבנון המשיכו התושבים בשגרת חייהם.


כאשר ישראל נסוגה מדרום לבנון במאי 2000 נציגי האו"ם פעלו בשטח מכוח החלטה 425 של מועצת הביטחון, הקובעת כי יש לחזור לגבול הבין לאומי המוכר. כמו במקרים קודמים באזור, המפות ההיסטוריות לא משקפות את מה שקרה וקורה בשטח, מאחר שהכפר גדל והתרחב. האו"ם אינו מכיר בסיפוח הגולן לישראל ורואה קו גבול בין לבנון וסוריה וכתוצאה מכך הכפר ע'ג'ר נחצה וחלקו הצפוני עובר לשליטת ממשלת לבנון שלא הגיעה למקום לממש את שליטתה, מי שכן הגיע זה היה החיזבאללה.


מצב זה של כפר חצוי מעורר ומעלה בעיות בכל תחומי החיים. הכניסה לכפר והשהייה בו מותרת לתושבים רשומים בלבד. השטח הצפוני נחשב ל"שטח עוין" כך שאנשי כוחות הביטחון ואזרחים ישראלים אסורים בגישה למקום. סטטוס זה מזמין אליו פעילויות בלתי חוקיות, בעיקר הברחות של מוצרים מלבנון ובעיקר מסלול נוח עבור סוחרי סמים.


כצפוי, ארגון החיזבאללה מקים עמדה צמודה לכפר ומאייש אותה באופן קבוע, כאשר החזבלונים מקיימים תצפיות על תנועת כוחות צה"ל באזור וכן על אורח חיי התושבים.


בחודש נובמבר 2005 ניסו אנשי החיזבאללה לבצע חטיפת חיילים ישראלים תוך תקיפה וירי כבד על הכפר. כוח צה"ל שהיה במקום כשהוא דרוך ומאומן לאפשרות זו, הדף את הפולשים וגרם להם אבדות, בעוד לכוחותנו אין כלל נפגעים.


במהלך מלחמת לבנון השנייה, יולי 2006, פעל צה"ל בכפר ע'ג'ר, הרס את מתחם אויב מצפון לכפר וסילק את המחבלים. המוצב הוחזק ע"י כוחותנו מס' חודשים ואז התפנה, בהמשך לכך הוצב מחסום בכניסה לישוב שהתיר כניסה לתושבים בלבד. במאי 2022 הוסר המחסום והכניסה הותרה לכל.


הכניסה לכפר בשנת 2009. צילום באדיבות אחמד גרבלי (AFP/Getty Images)




המלחמה האחרונה והרס החיזבאללה החזיר את הכפר לריבונות מלאה של ישראל. מתוך כך שהתושבים במקום למדו להכיר את ההיסטוריה ההפכפכה של האזור וההבנה כי לא תמיד יזכו למעטפת הביטחון הצהל"י, הם הציבו מחסום על כביש הגישה וכדי לבדוק את מטרת נסיעתם של הבאים והיוצאים.


התקציר שהצגנו לאורך הרשימה אודות הגדרת הכפר ע'ג'ר מאז 1967 נותן לנו להבין כי לא תמו העלילות במקום ולא נופתע ממהפכים בהמשך.




Comments


bottom of page