top of page
מכל מקום
אנשים * מקומות * היסטוריה
אומנם על פני כדור הארץ יש כמאה אלף אגמים של מים מתוקים, כשלכל אחד מהם יש אפיון משלו לדעתם של החיים לחופיהם, אבל אין כל ספק כי אגם הכנרת שלנו הוא היפה, הטוב, החכם והמייטיב מכולם. דברים אלו נאמרים מעמדה אובייקטיבית ואין טיעון שיערער אמירה זאת.
מבחינה גיאומורפולוגית, צורת הכנרת וחופיה המוכרים כיום ומזכירים צורת כינור לא היו כך מתמיד. מאז התהוות הימה בעידן קדום חלים כל העת שינויים במבנה הכנרת. ע"פ גאולוגים עם התהוותה צורתה היתה ריבועית בצמוד למורדות ההרים שהקיפו אותה ורק עם היווצרות הבקעות קיבלה את צורתה האובלית.
טרם חזרתנו למוצאה הדרומי של הימה חשוב לציין כי הירדן מזרים מים בשתי עונות השנה, בחורף מי הגשמים והפשרת השלגים ממלאים באמצעות נחלים ופלגים את אפיק הנהר ומביאים כמויות גדולות של מים, מה שלא כך בקיץ כשהזרימה איטית וצלולה.
משך דורות היתה הכנרת "ימת מעבר”. כפי שציינו, המים הגיעו מאפיקים רבים בעוד שהמוצא הוא בדרום להמשכו של הירדן. פתח היציאה על יד דגניה במצבו הטבעי היה רדוד וצר ובמשך עידנים ויסת את גובה המים לשביעות רצון כולם, זאת עד למאה העשרים, כשהאדם התערב והפך את הכנרת למאגר.
ע"מ ליצור זרימה אחידה ורציפה המים הובלו ממוצא הנהרות (ירדן וירמוך) בתעלות בטון וזרימתם הוסדרה באמצעות סכרים. הסכר המרכזי במערכת היה סכר דגניה שתפקידו היה, בין היתר, לקבוע את גובה המפלס ולשמור על סביבת הימה, על בתי התושבים, מקומות התעסוקה והבילוי.
פרשה מעניינת הקשורה לסכר התרחשה במהלך הקרבות הקשים בתש"ח בגזרת עמק הירדן.
כאשר עמדה על הפרק אפשרות של פלישה סורית עיראקית לתחום מדינת ישראל הצעירה הורה הפיקוד באזור על פתיחה מרבית של הסכר. המים השוצפים מילאו את אפיק הירדן ומנעו את מעבר כוח האויב לשטחנו.
מן הסתם נשאלת שאלה אם סכר דגניה מורד וסגור, כיצד חמש מאות אלף איש טובלים כל שנה במי הנהר שלכאורה אמור להיות רדוד? אכן כאן מסתתרת האמת. מרבית התושבים בארץ לא מודעים למצב שסכר הירדן פתוח אבל לא לרווחה.
סכר אלומות, מה כאן הסיפור?
רשות המים בישראל היא גוף הקובע והיא שתחליט על גובה המפלס ועל פתיחת הסכרים. הירדן הזורם בין הסכרים מאפשר את הפעלת "ירדנית" ויתרת המים מוזרמת לצרכי חקלאות.
דרומה מעבר לסכר "אלומות" המים אינם מי כנרת אלא מי "המוביל המלוח". זוהי תעלת בטון הבנויה ממערב לכנרת ואוספת את מי המעיינות המלוחים ומעבירה אותם דרומה לים.
מים נוספים המוזרמים לאפיק מגיעים ממכון לטהור שפכים שעברו טיפול, אליהם נוספים בחורף מי שיטפונות. זרימה זו היא לאורך של שישה ק"מ שם פוגש הירדן את הירמוך ומכאן מתחיל פרק חדש בזרימה ובחלוקת המים.
סכר אלומות (צילום באדיבות רשות המים)
bottom of page
コメント