מ"הו כנרת שלי" של רחל ל"אוח טבריה לו היית" של הגששים

העיר טבריה הצעירה לנצח הוקמה כבר לפני אלפיים שנה, בשנת 20 למניינם. היזם והבונה היה הורדוס אנטיפס, בנו של הורדוס הידוע. הורדוס הבן קרא לעיר החדשה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס, שעל פיו יגיעו או ילכו כל החפצים שררה באימפריה הרומית.

הנצחת הקיסר הועילה להורדוס אנטיפס, הוא אכן זכה לקידום ותושבי הארץ זכו לעיר הממוקמת במערב הכנרת וצופה אל נוף מרהיב.


מבט על טבריה מהכנרת, 1926. צילום: כרימה עבוד



העיר המיוחדת זכתה במשך הדורות לחיבה מצד רבים מיהודי ארץ ישראל שקבעו בה את מושבם. בנוסף להיות העיר מרכז חיים תוסס היא גם זכתה לכך שמתים "חשובים" ייקבעו בה את מקום קבורתם.

הכתרת טבריה כאחת מארבעת ערי הקודש בא"י הוסיפה לה נופך של חשיבות, אולם לקדושה העירונית כמו בשלושת אחיותיה צפת, חברון וירושלים, לא היה כל קשר אלוהי. הסיבה לרשימת ארבעת הערים היא מנהלתית, ברגע שהוסיפו את המושג הערטילאי "עיר קדושה" הקל הדבר על איסוף תרומות. ארבעת הערים נכנסו תחת הילת הקודש רק לפני שלוש מאות וחמישים שנה.


כל אשר סופר כאן אודות המעלות המיוחדות לעיר לא עיכב או מנע אסונות טבע שנחתו על המקום מאז ימיו הראשונים, בשניים מהם נעסוק בהמשך.

טרם שנעלה ונטפס במסע בזמן אל רכס ההרים העוטר את העיר ממערב, משם נפתחה הרעה ההרסנית והקטלנית על טבריה בחודש מאי 1934, נעסוק בעבר הקרוב ובחורבן שפקד את העיר בחודש מאי 2022.


נאמר בהזדמנויות רבות כי תמונה אחת שווה אלף מילים, קל וחומר סרט מצולם, שמן הסתם שוויו מיליון מילים.

בלילה שבין שבת לראשון, 14-15.5.2022, "התנפלה" הכנרת על העיר טבריה, ניפצה, הרסה, הציפה וסחפה איתה את הטיילת המחודשת, בתי עסק ומקומות בילוי, כל זאת בסערה קצרת מועד, כפי שהונצחה בידי תושבים ובעלי המקומות הפגועים וההרוסים.





הרושם הקשה שמותיר הרס העיר התחתית, כפי שצפינו, מעביר אותנו בקפסולת הזמן לשנת 1934, שנה בה ספגה טבריה אסון נורא שהותיר עיר הרוסה המבכה את עשרות הרוגיה.

עם כל הצניעות והערכה רבה לאבות העיר ומתכנניה בכל התקופות, איני מוכן לקבל את הקביעה הפותרת ומסדרת את העולם תחת הטענה כי כל אשר קרה לאורך השנים הוא באחריות הטבע ולנו בני אנוש אין אפשרות להיאבק באיתניו. הטענה כי העיר הוקמה במקום לא מתאים לבניית בתי מגורים צודקת. באה המציאות והוכיחה כי הפתרונות והשיפורים היו מופרכים.


לוח השנה שב ומוכיח כי אמצע חודש מאי הוא מועד טראומטי לעיר, כשביום 14.5.1934 רכס ההרים הסוגר על טבריה ממערב מקבל עליו שבר ענן, המוריד גשמים כבדים, מלווים סופות ברקים ורעמים.


לכאורה תמה עונת הגשמים, אולם בפועל בשעה 11.30 נפתחו ארובות השמיים ומשך ארבעים וחמש דקות ירדו ברצף כ-55 מ"מ מי גשם וברד. כמות אדירה כזו של מים הזורמת לכנרת מגובה של כ-140 מ' מעל לים לימה שנמצאת 210 מ' מתחת לפני הים, כלומר הפרש של 350 מ' על מרחק קצר. לא צריך להיות במקום לצפות בכוח הרס של טיפות גשם תמימות כאשר הן מגיעות שלא בעיתן אל מקום שלא מצפים להם.


כפי שציינו בפתח הדברים לרשימה, הפעם נצרף גם לאירוע ההיסטורי קטע מסרט אותנטי שיביא בכלי ראשון לעיין ולאוזן את מה שקרה בשטח.


הסרט הבא נערך ע"י מוטי קירשנבאום, מגדולי המתעדים, שהביא סרט דוקו חלוצי שהוגש מפי ברוך אגדתי, דמות מיתולוגית באותן שנים.