ליגה משלנו
- 14 ביולי
- זמן קריאה 4 דקות
העובר בלילות אלה ברחובות ישראל לוקח חלק בתופעה עונתית הפוקדת את הציבור מדי כמה שנים וזוכה לכינוי "לילות לבנים". האירוע בא לביטוי בדירות מוארות, בשאגות שמחה או באנחות אכזבה. ברוב המקרים הלילה הלבן הוא חלק מאירוע ספורטיבי כמו אולימפיאדה או במקרה העכשווי - משחקי המונדיאל, המתקיימים בצידו השני של הגלובוס ובשל כך הם מגיעים לכאן בשעות הקטנות של הלילה.
המעורבות הישראלית במשחקי הגביע העולמי באה לביטוי ברכישת כרטיסים, בישיבה בטריבונה וכמובן במתן עצות וחלוקת נזיפות מהספה הביתית אל מול מקלט הטלוויזיה.
ברשימה צנועה זו נעסוק בכדורגל הישראלי לתולדותיו, וגם זאת בתמצתיות. אך טרם לכך, נתייחס בקצרה להיסטוריית משחקי הכדורגל בעולם.
לא ניתן לסמן אדם מסוים, תקופה או מקום ששם הומצא המשחק. מאבק של שתי קבוצות על שליטה בכדור מוכרת בחלקי עולם שונים ובתרבויות מרוחקות. בסין התחרו במשחק כדור לפני אלפיים וחמש מאות שנה, במשחק שנקרא צוג׳ו (cuju). באירופה מוכר המשחק בתרבות ההלנסטית, ובהמשך באימפריה הרומית שהנחילה אותו בטריטוריות ששלטה בהן.
קיסר שואנדה (ג'ו ג'אנג'י), הקיסר החמישי של שושלת מינג, צופה במשחק צוג׳ו. פרט מתוך "בילויים בארמון הקיסר שואנדה", 1426-1435. צילום באדיבות מוזיאון הארמון, בייג'ינג
מכאן ואילך המשחק בכללותו הפך לפופולרי ואוכלוסיות רבות באיטליה, צרפת, אנגליה ובעוד ארצות הפכו אותו למשחק המוני. כל קהילה עם נהלים משלה ובמקרים רבים התחרות הפכה לתגרה המונית עם השלכות קשות. ידוע אף על מקרים בהם השלטון אסר על המשחקים מתוך חשש להתלקחות אזורית.
המשחק הפך לפופולרי יותר ויותר. בבריטניה, למשל, העיסוק בכדורגל הפך למרכיב בתרבות הפנאי ובהמשך אפילו לחלק מתוכניות הלימוד בבתי הספר.
ממתי ניתן לציין את עידן הכדורגל המודרני?
יש הרואים את מפגש נציגי אחד עשר הקבוצות האנגליות ביום ה-26 באוקטובר שנת 1863 בלונדון כבעיטת הפתיחה לפעילותה של התאחדות הכדורגל האנגלית. להקמת פורום זה ע"י האנגלים היתה משמעות רבה. בריטניה באותן שנים היא מעצמה עולמית ועובדה זו הובילה ודחפה להטמעת חוקי המשחק העדכניים ואימוצם כפלטפורמה אחידה להפעלת הליגות לכדורגל בארצות העולם.
חוקי המשחק המקוריים, שנכתבו בכתב ידו של איבן-עזר קוב מורלי (Ebenezer Cobb Morley) מוצגים במוזיאון הלאומי לכדורגל במנצ'סטר. צילום באדיבות אדריאן רובאק (Adrian Roebuck)
התפתחות אמצעי תחבורה נוחים ומהירים, תקשורת כתובה, מודפסת ומשודרת, צילום סטילס ובהמשך צילום נע נשאו את המשחק האהוד לקצווי העולם. חוקת המשחק הברורה יצרה אחידות ועודדה משחקים בין ארציים, טורנירים ואליפויות ארציות, יבשתיות ועד משחקי אליפות העולם, המוכרים לכל כמונדיאל.
לענייננו, נבחרת ישראל הצליחה להעפיל פעם אחת למשחקי גמר הגביע העולמי, שהתקיים במקסיקו בשנת 1970. מאז כל ארבע שנים נעשים מאמצים שנמוגים כבר בשלבים המוקדמים.
אי ההצלחה של הכדורגל הישראלי על כר הדשא עודדה אותנו לנבור בהיסטוריה ולהעלות תהליכים שהביאו להקמת ההתאחדות וקיום ליגה סדירה כאן. אולי מהיכרות קרובה עם הענף נבין היכן "פוקששו" הגולים ובהמשך הגביעים.
השער היחיד שכבשה ישראל אי פעם במונדיאל. נבחרת ישראל סיימה בתיקו 1-1 מול שוודיה במחזור השני של שלב הבתים במונדיאל מקסיקו. הקפטן מרדכי (מוטל'ה) שפיגלר כבש את השער ההיסטורי לישראל בדקה ה-57.
כדורגל כחול לבן
מועדון הכדורגל הראשון שהוקם בא"י הוא מכבי ת"א, זאת בשנת 1906. בשנים הבאות נפתחו מועדוני כדורגל של אגודת מכבי בירושלים, פתח תקווה, רחובות וחיפה. בשנת 1923 נפתח מועדון הפועל ת"א, לאחריו קבוצות הפועל בחיפה, ירושלים, רמת גן וכפר סבא.
זאב ז'בוטינסקי בין חברי קבוצת מכבי תל אביב בהפסקת המשחק נגד הכח וינה, 1926 צילום באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל
בעידוד שלטון המנדט הבריטי בשנת 1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל הארץ ישראלית.
עם הקמת ההתאחדות החלו בבניית התשתית הארגונית והחוקית להפעלת ליגות סדורות. מדובר בהכשרת שופטים, רישום קבוצות ואפילו בארגון נבחרת כדורגל ארצית.
עונת המשחקים הראשונה היתה בשנים 1931-32 ופעלה בה ליגה אחת - ליגה א'. הליגה השנייה, ליגה ב', החלה לפעול בשנת 1937
.
בראשית שנות השלושים הוקמה נבחרת ארץ ישראל שהפכה עם הקמת המדינה לנבחרת הלאומית של ישראל. כבר בתחילה ראו מנהליה גבוה ורחוק. הטורניר הראשון שהשתתפה בו היו משחקי קדם הגביע העולמי בשנת 1934.שני המשחקים הראשונים היו מול נבחרת מצרים והמאזן הראה 11-2 לזכות המצרים.
עצם היות הנבחרת הישראלית קבוצה לאומית היא מצטרפת להתאחדות האסייתית AFC ובמשך שנים היא משתתפת באליפויות אסיה בהתאם לגילאי השחקנים. בשנת 1964 זוכה נבחרת ישראל בכדורגל בגביע אסיה.
נבחרת ישראל זוכה בגביע אסיה
כתוצאה מיחסים בין מדינתיים ואירועים פוליטיים מסולקת הנבחרת מהמסגרת האסייתית והיא עוברת לשחק בשנות השבעים במסגרת אוקיאניה. שיבוץ זה מתקיים עד שנת 1994, אז ישראל מתקבלת ל-UEFA ומאז היא לוקחת לוקחת חלק במפעלים באירופה ומשתתפת במוקדמות הגביע העולמי. לצערנו יכולתה מסתיימת בקרבת שלב ההגרלות (כדברי הפרשן המנוח מוטי קירשנבאום ז"ל).
הזמן שהנבחרת הבוגרת עדיין בדרך להישגים, הרי אחיותייה הצעירות רשמו הצלחות משמעותיות:
2022 - סגנות אליפות אירופה עד גילל 19.
2023 - מקום שלישי בגביע העולם עד גיל 20.
2024 - השתתפות באולימפיאדת פריז.
לא ניתן לסיים רשימה צנועה זו אודות ממסד הכדורגל בארץ מבלי להתייחס לאצטדיון רמת גן.
הקמת האצטדיון החלה בשנת 1950 והיא הסתיימה עם פתיחת המכביה השלישית, בשנת 1951. במהלך השנים התקיימו באצטדיון משחקייה הבין-לאומים של נבחרת ישראל, משחקי גביע אסיה 1964, משחקי גמר גביע המדינה, טקסי פתיחת המכביה ותחרויות אתלטיקה בין-לאומיות.
פתיחת המכביה השלישית באצטדיון רמת גן, 1950
הקושי של עיריית רמת גן לשאת בנטל האחזקה והירידה בהיקף הפעילות באצטדיון הענק הובילו לדעיכתו. במקביל, בערים סשכנות כמו ת"א ופ"ת שופצו ונבנו מגרשים נוחים ומפוארים, ובהמשך נוספו אצטדיון סמי עופר בחיפה ואצטדיון טדי בירושלים. המתקנים החדשים שאבו אליהם את מרבית המשחקים והאירועים, ואילו אצטדיון רמת גן נותר לשמש בעיקר קבוצות מקומיות.
קוראי העיתונים פוגשים מדי פעם כותרות המכריזות על התוכנית הקרובה לאתר. שיפוץ ושדרוג האצטדיון, הריסת האתר ובניית אצטדיון לאומי מודרני ועכשווי, הריסה והקמת מרכזי משרדים ומסחר, ועוד.
מאחורי כל ידיעה עומד גוף אינטרסנטי, וכך יש להבין את הניגודים. בעלי האצטדיון, עריית ר"ג וההתאחדות לכדורגל, הם שיכריעו. עד אז אנו כוססים ציפורניים.
תגובות